ביקורת: Ingress

Ingress הוא כנראה המשחק הראשון שאני עושה עליו ביקורת כאן שלאנשים ממש אכפת ממנו. שזו אחריות מסוימת, כי אם אני טועה בעובדות או מביע דעה שנובעת מהגריעות שלי במשחק אז יש אנשים שלא רק יוכלו אלא גם ירצו להעמיד אותי במקומי. אז לפני שהקילשונים והלפידים יוצאים בוא נתחיל מזה:  Ingress הוא אחד המשחקים החשובים ביותר לאנדרואיד בכלל ולניידים בפרט. אולי אחד המשחקים החשובים בכלל בדור הזה. מהמשחקים האלה שמתחילים ז’אנר משלהם.

אבל.

בוא נתחיל מההתחלה.

Ingress מגיע מ-Niantic Labs המסתוריים מבית גוגל. זה משחק חברתי מבוסס מיקום בו שחקנים משתי קבוצות מתחרים על כיבוש שטחים בעולם האמיתי. זה נשמע פשטני, אבל זה עיקר העניין.

ולפני שאנחנו ממשיכים- אם אתם לא כבר משחקים ב-Ingress, אתם לא יכולים להתחיל מיד כשתסיימו לקרוא את הביקורת. כמקובל בגוגל, המשחק עדיין בבטא ואפשר להצטרף רק דרך הזמנה. גוגל עוד לא מחלקים לשחקנים קיימים במשחק יותר מידי הזמנות להעביר הלאה, ככה שהדרך הכי בטוחה לקבל הזמנה היא להירשם באתר (דרך כפתור Request an invite) ולחכות. ולחכות. אנחנו מדברים פה על כמה שבועות במקרה הטוב. את המשחק עצמו אפשר כמובן להוריד בחינם מ-Google Play.

חזרה למשחק. יש לו עלילה. היא די מסתורית, ועם קשר מעוד רופף למשחק עצמו. למעשה, נראה שהעלילה היא ARG בפני עצמו, עם השפעה זניחה על מה שקורה במשחק. אם אתם מתעניינים, האתר של Niantic Project הוא מקום טוב להתחיל בו. יש שם רמזים שמתעדכנים על בסיס יומי, ובחלקם מתחבאות גם חידות שמובילות לקודים שאם מזינים אותם למשחק אפשר לקבל בונוסים קטנים. אבל בקצרה: ה-Shapers, כוחות מסתוריים שמעבר לזמן ולחלל מחלחלים לכדור הארץ דרך פורטלים המפוזרים בכל רחבי העולם. ההשפעה שלהם לא לגמרי ברורה, אבל נראה שהם משפיעים על התודעה של אנשים בקרבתם. שתי קבוצות מתארגנות ברחבי העולם כדי להגיב אליהם: ה-Enlightened (להלן: “הירוקים”), שרוצים לעזור ל-Shapers להסתנן לעולם כדי ללמוד מהם ולהגיע להארה, וה-Resistance (להלן: “הכחולים”) שנלחמים בפלישה. מבחינת המשחק עצמו זה אומר שאתה צריך לבחור אם אתה בצד של הכחולים, או בצד של הגיס החמישי.

Screenshot_Ingress_1

פורטלים מסביב לבית שלי. לפחות זה לא Oblivion Gates או Stargates.

כאמור, את המשחק עצמו במשחקים בעולם האמיתי. שזה אומר שאתם והנייד שלכם צריכים לצאת החוצה. לשמש. המשחק נעזר בשירותי המיקום של הנייד שלכם (GPS, רשתות wifi, השבב שגוגל שתלו לכם בעמוד השדרה כשישנתם) כדי להציג לכם מפה של האזור שסביבכם. המטרה שלכם היא לאתר פורטלים, להשתלט עליהם, להגן עליהם מכיבוש ע”י האויב ולבסוף לחבר אותם אחד לשני על מנת ליצור שדות שליטה. כל האנשים שחיים בתחום שדה השליטה שייצרתם יהיו תחת השפעתכם, ומספריהם יתווספו לאחוזי השליטה של הקבוצה שלכם בעולם.

אתם פולשים לעולם דרך ראש של ג'ירפה בפיברגלאס ואני אמור לקחת אתכם ברצינות?

אתם פולשים לעולם דרך ראש של ג’ירפה מפיברגלס ואני אמור לקחת אתכם ברצינות?

השוס האמיתי של המשחק זה הפורטלים. מסיבות השמורות עימם ה-Shapers מחלחלים לעולם דרך מקומות שהם מוקדים ליצירתיות אנושית כמו בניינים בעלי ארכיטקטורה מעניינת, פסלי חוצות, הדברים האלה מפח שעיריות שמות על כיכרות כי זה יותר זול מלשתול דקלים וקופסאות תקשורת עם ציורים בגואש עליהן. שזה אומר שאם אתם לא רואים במשחק שום פורטל בטווח המידי שלכם אתם יכולים לשלוף את המצלמה, לצלם את אחד מהמפגעים הציבוריים הנ”ל ולשלוח אותו ל-Niantic דרך המשחק. יש סיכוי טוב שתוך שבועיים-שלושה תקבלו במייל אישור שהפורטל שמצאתם פתוח לעסקים.

שזה גימיק נחמד, אבל לא באמת הקטע המהפכני. הקטע המהפכני הוא זה: לבד, היכולת שלך להשפיע על העולם היא זניחה. כדי לעשות יותר מלכבוש את מגרש החניה של אמא אתה הולך להצטרך לשתף פעולה עם אנשים אחרים. כמו כל משחק מרובה משתתפים שמכבד את עצמו, הצלחה ב-Ingress תלויה בהיותך חלק מקבוצה מתואמת שפועלת עם אסטרטגיה ושיתוף פעולה. אבל כאן, בניגוד לרוב המשחקים מרובי המשתתפים אי פעם, שיתוף הפעולה הזה הוא בעולם האמיתי. שזה אומר שאתה חייב להיות חלק מקהילה שיכולה להוציא לפועל פעילויות בין שכונות, ערים ואפילו ארצות כדי לכבוש, להגן או לשחרר שדות שמקיפים שטחים של מדינות שלמות.

Screenshot_Ingress_8

לפני ימים בודדים היה שדה כחול שכיסה חצי מהארץ. ואז אחד ירוק. ועכשיו זה.

חשוב לציין שאפילו בשלב מוקדם זה של המשחק יש גם בארץ יש קהילות קהילות גדולות ופעילות של שחקנים שמצליחות להוציא לפועל מידי שבוע פעולות מורכבות ומרשימות יותר ויותר, עד כדי יצירת שדות שמכסים כמעט את כל הארץ (או השמדה של השדות האלה מיד אחר כך על ידי הקבוצה השנייה).

מעבר לחדשנות של Ingress עצמו, ולפוטנציאל הלא מבוטל שלו להמשיך ולהשתכלל בעתיד למשהו עוד יותר טוב, הקונספט עצמו הוא העתיד של ז’אנר שעוד לא נולד: משחקים של מציאות מרובדת שלוקחים את המשחקיות החברתית של משחקי אונליין מרובי משתמשים (MMOs) לעולם האמיתי, ומאפשרים לשחקנים, קבוצות ואפילו ערים או מדינות לשחק אחד עם או נגד השני בעולם שהוא כמו שלנו, אבל יותר. תחשבו על זה רגע. תחשבו מה זה אומר לגבי Glass.

Who runs Kiryat Bialik Town?!

Who runs Kiryat Bialik Town?!

אבל. תמיד חייב להיות “אבל”. חוץ מהתפקיד העיקרי של Ingress כעוד כלי של גוגל לשתות ממך נתונים אישיים ועל הדרך לגרום לך לייצר בחינם את מאגר ה-landmarks העולמי שלהם, Ingress הוא גם משחק. וככזה, הוא אמור להיות כיף. וכאן, מעבר לקונספט הכללי, דווקא לפרטים הקטנים של מכאניקת המשחק יש חשיבות. וכאן, למרבה הצער, גוגל נכשלים בהרבה טעויות שרוב משחקי ה-MMO המודרניים כבר יודעים לעקוף בנוהל.

בראש ובראשונה, ברמה האישית של שחקן יחיד, אין שום תחושת התקדמות או הישג. אין כאן, מן הסתם, customization של הדמות שלך (אלא אם כן אתה מחשיב את מה שלבשת בבוקר). אבל אין גם שום דבר אחר כמו achievements, loot (אם המונחים האלה לא אומרים לך כלום: מזל טוב- יש לך חיים) או אפילו איזה אייקון חסר משמעות כדוגמת Waze שאומר לך ולשחקנים אחרים שעשית משהו במשחק עד כה. כלומר כן, יש דרגות שאתה עולה בהם, ויש ציוד שאתה אוסף, אבל זה לצורך פרקטי בלבד: אפשר להשתמש בציוד רק בדרגה שלך. ציוד בדרגה גבוהה יותר לא נראה מגניב יותר או עושה משהו מרשים יותר. הוא פשוט עובד קצת יותר טוב.

נשק לתקיפת פורטלים. זה הסוג היחיד שיש, אבל בדרגות שונות. לא מרגש.

נשק לתקיפת פורטלים. זה הסוג היחיד שיש, אבל בדרגות שונות. לא מרגש.

מה שמביא אותנו לבעיה החמורה יותר:  ההתקדמות מדרגה נמוכה היא כמעט בלתי אפשרית. וזה נובע משילוב של שתי בעיות: הראשונה היא האפקטיביות של שחקן מתחיל במשחק היא אפסית: זוכרים שאמרתי שההשפעה שלך לבד על העולם היא זניחה? שחקן בדרגה 1 יצטרך לתקוף פורטל בדרגה 4 הלא-מאוד-מרשימה מאות פעמים כדי לכבוש אותו, ויוכל לחבר אותו רק לפורטלים במרחק עשרות מטרים ממנו (אם יש כאלה) כדי לנסות ליצור שדה שליטה. הבעיה השנייה היא שכיבוש פורטלי אויב ויצירת שדות הן הדרכים הכי אפקטיביות לצבור ניסיון ולעלות בדרגה.

מסיבות השמורות עמם, כנראה כדי לעודד שחקנים לא לשחק בצורה הגנתית, המשחק לא מעניק ניסיון על החזקת ותחזוק הפורטלים של הצד שלך, אלא בעיקר על תקיפת וחיבור פורטלים. זה מוביל למצב המעוות בו משתלם לכל צד לאפשר לצד השני לכבוש על בסיס יומי את הפורטלים שלו רק כדי שיוכל לכבוש אותם חזרה במקום לנסות להגן על השדות שלו. אבל גרוע מזה, זה אומר ששחקן מתחיל, אם הוא לא מוקף אך ורק בשחקנים ברמה שלו (מצב לא סביר אפילו בשלב מוקדם זה של המשחק) לא יכול לעלות בדרגה כיוון שהוא לא מספיק חזק כדי לכבוש או לחבר פורטלים.

פורטל בדרגה נמוכה. השחקן הראשון מדרגה גבוהה יותר שיכבוש אותו יהפוך אותו ללא נגיש לחלוטין לכל המתחילים.

פורטל בדרגה נמוכה. השחקן הראשון מדרגה גבוהה יותר שיכבוש אותו יהפוך אותו ללא נגיש לחלוטין לכל המתחילים.

לדוגמא. כשהתחלתי לשחק הייתי השחקן היחיד בשכונה שלי. זה אפשר לי ליצור מספר פורטלים חדשים  באזור המידי, וכשאושרו לכבוש אותם בלא הפרעה. למרות זאת, לא הצלחתי להתקדם מאז מעבר לדרגה 2. בשלב הראשון זה היה כיוון שללא שחקני אויב שיכבשו ממני את הפורטלים לא היה לי דרך ממשית להמשיך לצבור ניסיון. אבל בהמשך שחקן או שניים ברמה גבוהה מעט יותר עברו באזור ושידרגו את כל הפורטלים לדרגתם, מה שהפך אותם ללא נגישים לחלוטין לשחקן בדרגתי.

במילים אחרות, למרות חודשים של משחק ולמרות פורטלים שהוספתי לעולם המשחק והחזקתי במשך שבועות לא צברתי נסיון, לא עליתי בדרגה וברגע שהופיעו בשכונה שחקנים בדרגה גבוהה יותר נותרתי נעול אפקטיבית מחוץ למשחק.

הבעייתיות הזו מוכרת לקהילת השחקנים, ויש להם כבר דרכים להתמודד איתן: למשל לאפשר לצד השני לכבוש פורטלים ואז לכבוש אותם חזרה על מנת ששני הצדדים ייהנו מהנסיון, עידוד שחקנים לא לתחזק פורטלים על מנת שיידעכו ואפשר יהיה לכבוש אותן בחזרה, העזרות בשחקנים מתקדמים יותר כדי לשחרר פורטלי אויב כדי ששחקנים מתחילים יוכלו לכבוש אותן, אזורים מיוחדים בהן פורטלים נשמרים בהסכמה בדרגות מסויימות לטובת “אימון” (נדמה לי שיש כאלה באוניברסיטת תל אביב) ואפילו מדריכים שימושיים לשחקנים חדשים.

וכל זה טוב ויפה, ומראה את היצירתיות והעזרה ההדדית של הקהילות שהתפתחו כאן. אבל אם צריך “לרמות” כדי להתקדם במשחק, ואם חלק מה”רמאות” הזו מביס בעצם את המטרה של המשחק- אם שחקנים לא מנסים באמת להשתלט ולהחזיק באזורים אלא עושים כל מיני תרגילים רק כדי להמשיך ולעלות איכשהו בדרגה- משהו כאן דפוק.

פורטלים לא אוהבים שמתעסקים איתם יותר מידי

פורטלים לא אוהבים שמתעסקים איתם יותר מידי

אבל היי- Ingress הוא רק בבטא. אין שום סיבה שבעולם שעד שהוא יצא באופן רשמי המשחק לא ישודרג מספיק שכל מה שנאמר פה יהיה לא רלוונטי. ואם זה קורה, אני מבטיח לעשות ביקורת חוזרת (אם לא יהיה לי משהו יותר טוב לעשות באותו הרגע). ואם לא, הקונספט פה הוא כל כך טוב שבמוקדם או במאוחר מישהו אחר ייקח אותו הלאה ויעשה משחק כזה, רק יותר טוב.

עד אז, לדעתי, אין שום סיבה לעצור את הנשימה עד שאתם מצליחים לקמבן לעצמכם הזמנה לבטא. זה באמת לא עד כדי כך כיף.

אבל הקהילה סבבה. באמת.

כל כך הרבה פוטנציאל. לא מספיק משחק.

כל כך הרבה פוטנציאל. לא מספיק משחק.

Ingress_icon  Ingress ב-Google Play

 

תגובה אחת ל- ביקורת: Ingress

  • nuflood  says:

    מגניב!!!!

השאר תגובה