ביקורת ספר: Ready Player One

אתם קוראים את הבלוג הזה, מה שרומז שאתם יודעים לקרוא. אם כן, אולי יוצא לכם לקרוא מדי פעם איזה ספר. אז הנה הצעה לספר: Ready Player One של ארנסט קליין. ספר על עתיד סייברפאנק אפל. ומשחקי מחשב מהאייטיז.

מי שנולד בשנות ה-90 או חלילה אפילו אחרי זה בוודאי שואל את עצמו מה הקטע עם כל המשחקים המפוקסלים האלה בכל מקום. ובכן, ילדים, הסיבה היא שהדור שלנו, ילידי שנות ה-70 וה-80, גדל על זה. וכמו אצל כל דור הסרטים, הסדרות, המוזיקה  וכן- המשחקים שאיתם בילינו את מיטב שנות ילדותנו הופכים כשאנחנו מבוגרים מספיק לנוסטלגיה. אוקיי, אולי חוץ מהמוסיקה. מוזיקה של האייטיז. ברר.

 Ready Player One הוא ספר שלוחץ בדיוק על אותן בלוטות הנוסטלגיה ש-Sword & Sworcery מפעיל, כי הוא לא רק קורץ לעבר. הוא מזכיר לך (או מראה לך, אם לא הכרת את זה) מה היה כל כך מגניב באותם משחקים פרימיטיביים, סדרות מצוירות מפגרות, סרטים קיטשיים ומוזיקה מחרידה.

readyplayer1_cover

ברוכים הבאים לעתיד. הכינו את הרובוטים שלכם.

דמיינו לכם עתיד שהוא כמו היום, אבל יותר גרוע. משבר כלכלי משאיר את רוב האנשים מובטלים ועניים. כל כך עניים שאנשים נאלצים לגור במגדלים מאולתרים מערמות של קרוונים. למזלם, יש את האינטרנט. או בגרסה העתידנית והתלת מימדית שלה: ה-OASIS. האואזיס היא חופשית לשימוש (פחות או יותר), ואפשר ללמוד בה, להצביע בה, לשחק ולעבוד בה. ולשכוח לגמרי מהעולם האמיתי. כמובן שתאגידים בין לאומיים רוצים להשתלט על האואזיס, להסדיר אותה ולגבות עליה דמי שימוש, אבל לצערם יוצר האואזיס, גאון תמהוני בשם אנוראק, דאג להשאיר אותה פתוחה לכולם ובחינם.

ואז אנוראק מת. לא לפני שהוא משאיר צוואה: איפשהו באואזיס מתחבאת easter egg (ביצת הפתעה?), ומי שימצא אותה יזכה בכל הונו של אנוראק ובבעלות על כל האואזיס. אבל יש קאץ’: יוכל למצוא את הביצה רק מי שיכיר באופן מושלם את כל מה שאנוראק הכיר ואהב. ואנוראק היה פריק של האייטיז.

readyplayer1_delorean

ארנסט קליין והדלוריאן שלו. כן, היא מופיעה בספר. וגם וויל וויטון.

שזה אומר שדור שלם של ילדים מתחיל ללמוד בשקיקה כל פרט על התרבות, הבידור ובעיקר המשחקים של שנות השמונים. הם קוראים לעצמם Gunters, קיצור של egg hunters, והם חייבים למצוא את הביצה לפני שהתאגידים המרושעים יקדימו אותם וידפקו לכולם את הדבר הטוב האחרון שנשאר בעולם.

הגיבור שלנו הוא ווייד, המוכר ברשת כ-Parzival, והוא מכיר ואוהב את האייטיז יותר מכולם. כי אין לו משפחה או כסף או חברה ואין לו חיים. למזלו, זה אומר שהוא זה שמוצא את הרמז הראשון. לרוע מזלו זה אומר שעכשיו כולם רוצים למצוא אותו, לנצח אותו או להרוג אותו. וכל זה בזמן שהוא במרוץ נגד השעון לשרוד ולנצח עולמות וירטואליים שמבוססים על מיטב הבידור של שנות השמונים.

מי שזוכר את עצמו כילד מדמיין שהוא טס בדלוריאן של מרטי מקפליי, מועך מפלצות בתוך רובוט ענק מסדרה יפנית מצוירת,יוצא להרפתקאות כברברי המסוקס ממשחק המחשב החביב עליו או דופק הופעה דרמטית במסיבת ריקודים כשמיטב להיטי דוראן דוראן מתנגנים ברקע יזדהה לחלוטין עם ווייד שעושה את זה באואזיס.  וזה עוד כלום לעומת מה שהוא עושה בעולם האמיתי.

כמו למשחקי מחשב, גם ל-Ready Player One יש דרישות. צריך לדעת לקרוא. ועוד באנגלית. אם זה משהו שאתם יכולים לעמוד בו, אני ממליץ בחום לקחת את הספר לסיבוב.  הוא לא ארוך, הוא די קליל ויש סיכוי טוב שתמצאו אותו במדף המדע בדיוני בסטימצקי הקרוב למקום מגוריכם.  ותלמדו עוד כמה פרטים מפתיעים על התקופה עם התסרוקות הכי גרועות בהיסטוריה.

תמונה ראשית ע”י גורדון ג’ונס. פוסטר ע”י Lerms.

2 תגובות ל- ביקורת ספר: Ready Player One

  • Pix37  says:

    שתי בשורות טובות
    1. הספר תורגם לעברית ויצא בהוצאת עם עובד – התרגום לא רע בכלל של דידי חנוך
    2. יש גרסת אודיו של הספר באנגלית והיא מסתובבת באתרי הטורנטים.\

    • admin  says:

      ראיתי את התרגום, ואני חושב ששמעתי על האודיובוק כי הנודניק ההוא מהאינטרנט משתתף בו. מה שמו, וויל וויטון?

השאר תגובה