ביקורת: Waking Mars

Waking Mars הוא לא משחק טיפוסי, לא לאנדרואיד ולא בכלל. אין בו זומבים, או אויבים בכלל. הגיבור שלו הוא לא שום סוג של לוחם, אלא מדען. והמטרה העיקרית של המשחק היא ללמוד, להבין וליצור חיים.  וזה אחד מהמשחקים הכי מהנים ששיחקתי בהם השנה.

בוא נבהיר משהו. הביקורת היום היתה אמורה להיות על Defender of Texel, איזה משחק יפני לא ברור עם pixel art ואיסוף קלפים ובלה בלה בלה. אז משחק גרוע. אל תורידו. הנה, חסכתי לכם כמה דקות מהחיים. בוא נחזור ל-Waking Mars כי הוא הרבה יותר מעניין.

Screenshot_WakingMars_1

ההרפתקה מתחילה. ליאנג מעולם לא היה נרגש יותר.

הכירו את ליאנג, ליאנג הוא מדען במסע מחקר במאדים. לאחרונה התגלתה שם מערכת מערות ובה סימני חיים וליאנג זוכה לצאת ולגלות מה יש שם. ליאנג צריך ללמוד ולהבין את צורות החיים שימצא תוך שהוא שומר על חייו, ועל הדרך לגלות מה קרה ל-0CT0, רובוט המחקר שירד אל המערה לפניו ונעלם בה. ליאנג הוא גם האיש קר המזג ביותר במשחק מחשב אי פעם. ליאנג לא מתרגש למול תגליות היסטוריות, חייזרים מסוכנים ומלכודות מוות ואפילו תעלומות עתיקות. הוא בעיקר נהנה מהנוף. לליאנג עוזרים אמאני, המשדרת אליו בעליצות מוגזמת מבסיס האם (כשיש קליטה) ו-ART, הבינה המלאכותית בעלת תוכנת הדיבור המפוקפקת.  משהו הוא כמו GERTY נטול קווין ספייסי. אבל הוא מאוד משתדל.

הנה דבר שעושים במערות

הנה דבר שעושים במערות

הסיפור של ליאנג מתקדם במקביל בכמה רמות. קודם כל, ליאנג צריך ללמוד את המערכת האקולוגית שמסתתרת מתחת לשטח של מאדים, כנראה התגלית החשובה ביותר בהיסטוריה של האנושות. בנוסף, הוא צריך לגלות מה עלה בגורלו של 0CT0, שהשאיר רמזים ברחבי מערכת המערות שמצביעים על סוד עתיק שמסתתר שם. והכי חשוב, אחרי קריסה של הכניסה למערה, ליאנג צריך לשרוד ולמצוא את הדרך חזרה לבסיס האם. ובשביל לעשות כל אחד מהדברים האלה, ליאנג צריך להמשיך ולהתקדם עמוק יותר ויותר אל תוך מערכת המערות.

חיים על מאדים!

חיים על מאדים!

וכאן אנחנו מגיעים לעיקר המשחק.  אחת מצורות החיים הראשונות בהן נתקל ליאנג הן מעין ממברנות המפרידות בין המערות השונות במערכת. הדרך היחידה לגרום לממברנות להיפתח ולאפשר לליאנג להתקדם הלאה היא להחזיר לחיים את המערכת האקולוגית הרדומה במערה. להעיר את מאדים. אחד אחרי השני ייתקל ליאנג באורגניזמים חדשים. לכל אחד מהם  סביבת גידול, מחזור חיים , מזון וטורפים משלו. על ליאנג לאסוף את הנבגים של כל אחד מהם ולנצל את הידע שלו כדי לשתול אותם ולבנות מהם מערכת אקולוגית מתפקדת.

להחזיר לחיים צורות חיים חייזריות רדומות. לא למדנו כלום מפרומתאוס?

להחזיר לחיים צורות חיים חייזריות רדומות. לא למדנו כלום מפרומתאוס?

זה עסק די מורכב, למעשה. חלק מהאורגניזמים נייחים, וחלקם ניידים. חלקם מייצרים משהו שאחרים צריכים. חלקם דווקא אוכלים את האחרים. ולפעמים זה אפילו מה שאתה רוצה שיקרה. המשחק הוא די סלחני, ואין דרך אחת נכונה לבנות כל מערכת אקולוגית. למעשה, אם אוזלים לך הזרעים אתה יכול תמיד לחזור לאחת המערות הקודמות שלך ואסוף כמה משם. שזה אומר שאתה חופשי להתפרע, לעשות ניסויים ולצפות בגינת הירק החייזרית שלך גדלה ומתפתחת עם מגוון צמחים טורפים, אמבות מעופפות ותמנונים מזנקים לפני שאתה מתקדם למערה הבאה.

אני לא אוהב איך שהדבר הזה מסתכל עלי

אני לא אוהב איך שהדבר הזה מסתכל עלי

השליטה במשחק היא סלחנית באותה מידה. נגיעה בכל מקום במסך תגרום לליאנג להתקדם לשם. אם זה באוויר, ליאנג ישתמש בסילוני הגב שלו. נגיעות קלות במסך יעזרו לליאנג להאט לנפילה בטוחה גם אם חלילה אין תחתיו קרקע מוצקה, וגם עם סכנות כמו נטיפים נופלים, בריכות חומצה וצמחים צורבים קשה מאוד להפגע בצורה קטלנית. והסוג הכי נפוץ של אורגניזם במערה גם מרפא את ליאנג. ואם חלילה הצלחתם לההרג, בסך הכל חוזרים לתחילת המערה הנוכחית.  לחיצה על הסמלון בפינה הימנית תחתונה של המסך מציגה את הנבגים שברשותכם. בחירה של אחד ולחיצה בכל מקום במסך תגרום לליאנג לזרוק לשם את הנבג. שוב, לא נדרש כאן דיוק צבאי. נבג שנופל באזור הכללי של קרקע מתאימה יקלט בה. נבג שנופל ליד אורגניזם אחד יעשה, ובכן, מה שהוא עושה לאותו אורגניזם. מקסימום אפשר ללכת ולאסוף חזרה את הנבג אם פספסתם או שלא קרה שום דבר מעניין. אין לחץ.

זה מפיץ אור נעים. אני חושב שזה מחבב אותי.

זה מפיץ אור נעים. אני חושב שזה מחבב אותי.

עוד משהו ששווה התייחסות הוא הגרפיקה במשחק. Waking Mars הוא דו מימדי, כמו משחק פלטפורמות ישן, אבל מנצל בחוכמה טכניקה חביבה בשם parallax scrolling שבה שכבות שונות של הרקע שנמצאות “במרחק” שונה מהצופה מתגלגלות במהירות שונה, מה שיוצר רושם מורגש של עומק. זאת, יחד עם הגרפיקה המצויירת והמפורטת  והאנימציות המשכנעות של ליאנג יוצרים הרגשה של סרט אנימציה קלאסי. קשה לראות את זה בתמונות, אבל בתנועה האפקט הוא יותר ממרשים.

למרות כל זאת, היה אפשר לצפות שבמשחק שמתרחש כולו במערות הסביבות די יחזרו על עצמן. למרבה ההפתעה, ככל שמעמיקים לתוך מערכת המערות מתגלות סביבות חדשות ונופים חדשים, שמצליחים להיות דרמטיים ומפתיעים ותורמים להרגשה של מסע תגליות קסום.

מים במאדים!

מים במאדים!

האלמנט האחרון שתורם לאווירה הפסטורלית הוא הסאונד, שמורכב ממוזיקת אווירה שקטה ודיבוב משובח. זה לא משהו שאתה מצפה ממשחק בסגנון כזה, אבל כשליאנג פוסע לתוך מערה חדשה והמצלמה עושה זום אאוט הגרפיקה והסאונד מצליחים להשתלב בצורה שמעבירה את הדרמטיות של הנוף החייזרי שנגלה לפניך שוב ושוב, בין אם זה  אגן מים חייזרי מלא פטריות ענק ונבגים מרחפים, יער של צמחי ענק זוהרים או סתם השטח החשוף וסחוף הרוח של הכוכב האדום, כרקע לעוד שיחה קצרה אך חשובה בין ליאנג לאמאני.

Screenshot_WakingMars_9

זמן לחזור הביתה

אני לא יכול להמליץ יותר על Waking Mars. הוא יפה, הוא מעניין, יש לו סיפור טוב ומשחקיות מקורית והוא אפילו נשמע טוב. כן, הוא יקר, אבל הוא שווה את זה. אם אתם לא קונים אותו עכשיו חכו שהוא שוב יהיה במבצע (כי לא הקשבתם לי קודם). אל “תורידו” או תפרצו אותו. היוצרים שלו הם קטנים, ומגיע להם תמורה על העבודה המדהימה הזו.

יותר טוב מפרומתאוס

יותר טוב מפרומתאוס

 

WakingMars_icon

  Waking Mars ב-Google Play

 

2 תגובות ל- ביקורת: Waking Mars

  • רפאל  says:

    אחלה ביקורת! נראה מעניין ומיוחד 🙂

    • admin  says:

      תודה. וזה באמת אחד מהמשחקים המקוריים של השנה. וגם סתם נחמד.

השאר תגובה