ביקורת: Hopeless

אתה לבד בחשכה. אתה לופת את האקדח שלך, ומתפלל שהדבר הבא שיצעד לתוך שלולית האור הקטנה באופן מעורר רחמים שלך הוא חבר ולא, נגיד, מפלצת גדולה ואדומה שתנסה לגרור אותך חזרה לתוך האפלה. אם תירה מספיק מהר אולי תספיק לגרש אותה. מצד שני, מה עם זה לא מפלצת? מלחיץ.

Hopeless הוא משחק קטן וציורי מבית Upopa Games הישראלים. חוץ מזה, הוא די מדכא.

כמה מדכא? אוקיי, מכירים את הבלובים הצהובים האלה עם הפרצופים מגוגל פלוס? מה לדעתכם הם עושים עד שאותם שני אנשים שאשכרה מפרסמים מצב רוח בגוגל פלוס נדרשים לשירותיהם?

שלא במפתיע, הם מחכים. בחושך. עם אקדח.

כן, זה נראה כמו מצב הרוח הנכון

כן, זה נראה כמו מצב הרוח הנכון

וכך הפרצופון שלנו מתחיל את המשחק בלי הקדמות מיותרות (או מסכי כותרת ותפריטים מתוחכמים) לבד, בחושך. אם יש גיהינום לאמוטיקונים (ואם יש צדק חייב להיות, כמו גם למי שהמציא אותם), אז זה כאן. מן האפלה יכולות בכל רגע לצוץ מפלצות שעירות שינסו לחטוף אותו.  אם תקליקו עליהן מספיק מהר, הפרצופון ירה בהן, והן יברחו חזרה לצללים מהן באו.

לבד בחשיכה

לבד בחשיכה

מה שנשמע פשוט, גם אם מלחיץ משהו. למעשה, המשחק תומך בלחיצות בו-זמניות, מה שמאפשר להתמודד יותר בקלות אפילו עם התקפות מכל הכיוונים. ואין עונש על החטאות, כל עוד אף מפלצת לא מגיעה לפרצופון. אבל. אבל! אצבע קלה מידי על ההדק, והפרצופון שלנו יורה בעוד פרצופון שמחפש מקלט מהאפלה.

צרת רבים חצי נחמה?

צרת רבים חצי נחמה?

שזה רע. כי אם מספיק פרצופונים מבוהלים יצליחו להתגודד יחד, יותר ויותר בכל פעם, רק אז יוכלו להנצל כולם (להתעלות? להקרא לשדות המרעה נצחיים של פוסטים חברתיים מיותרים? מי יודע?). כלומר, כולם מלבד האחרון שהגיע. הוא שוב לבד. אבל יותר מזה, הפרצופונים שלנו במצב נפשי מעורער גם ככה ולירות באחד משלהם יכול להיות בדיוק הדבר שיעביר אותם את הסף ויגרום להם לאכול אקדח. אגב, גם לראות חבר נאכל על ידי מפלצת לא עוזר.

אני חושב שאנחנו הולכים להיות בסדר...

אני חושב שאנחנו הולכים להיות בסדר…

בקיצור, פשוט להפליא, אבל גם מלא ניואנסים. הן בגרפיקה, שמזכירה סרטי אנימציה מצויירים ביד, פשוטה אך מלאת הבעה, בעיקר של הפרצופונים חסרי התקווה, והן במשחקיות שכולה הקלקה מהירה ומטופשת על מפלצות פרוותיות, אבל עם כלכלה נסתרת של ייאוש.

אה כן, freemium

אה כן, freemium

ואתם יודעים מה? זה גם לא כזה חסר תקווה. תכל’ס, מלבד הקבוצה האחרונה שלא הצלחתם להציל, אתם מצילים את כולם עד אותה נקודה. שזה תוצאה עדיפה על רוב המשחקים האינסופיים לדורותיהם, בהם הגיבור תמיד מת אם לא מגיעים לאינסוף.

סך הכל, דרך לא רעה להרוג כמה שניות. ואני בטוח שהמשחקים הבאים של החבר’ה האלה יהיו מעניינים.

הייאוש נעשה יותר נוח

הייאוש נעשה יותר נוח

תגובה אחת ל- ביקורת: Hopeless

  • רפאל  says:

    נייס! תודה

השאר תגובה