ביקורת: Widget RPG

משחקי תפקידים מטבעם נוטים להיות די מסובכים. משחקים ניידים לעומתם נוטים לכוון הפשטות. מה קורה כששניהם נפגשים? כמו כשגורילה מנסה לעשות אהבה עם צ’יוואווה- לכל הפחות, זה מעניין.

מאז שגארי גיגאקס המציא את משחקי התפקידים הם רק הלכו ונהיו יותר מסובכים, עם חוברות חוקים ומערכות, קוביות עם יותר מידי פיאות, גליונות וטבלאות וחוקים וחישובים. הייתם מצפים שכשמשחקי התפקידים יעשו את המעבר למחשב הם יהפכו לפשוטים יותר: אחרי הכל, עכשיו המחשב עושה את כל העבודה השחורה של החישובים והטבלאות והחוקים. אבל לא. אם יש משהו שמייחד את משחקי התפקידים הממוחשבים זה המורכבות: צבירת נסיון ועליה בדרגות, למידת יכולות, איסוף, שדרוג ויצירת ציוד וכו’ וכו’. וכמובן עלילה מורכבת ומסתעפת עם שפע החלטות ודיאלוגים וריבוי אפשרויות לפתור כל בעיה ועולם פתוח יותר או פחות ללכת בו לאיבוד. אפילו משחקים שטוענים שיש להם “אלמנטים של משחק תפקידים” מתגאים בעצם בזה שהם יותר מורכבים ממשחק האקשן הממוצע, עם יכולת לפתח את היכולות של הדמות או לנהל את הציוד שלה, למשל.

ומשחקי מובייל? לרוב, בדיוק להפך. על ממשק שצריך להיות כמה שיותר פשוט יען כי מסך מגע, ועם קהל יעד עם יכולת ריכוז של זבוב על אסיד ושרוצה את הבידור שלו מהר, בחינם ובמנות של חמש דקות בכל פעם זה לא פלא שרוב המשחקים המצליחים דורשים לא יותר מאצבע אחת, בין אם זה כדי להציק לציפורים, לרוץ בדרכים, להתעסק בממתקים או לנהל ממלכה.

על פניו זה לא נראה סביר שאפשר יהיה לשלב את שני הדברים האלה לכדי משהו שאפילו אמא שלו (הגורילה, הצ’יוואווה זה האבא) לא היתה מתפדחת לקחת לסיבוב דאווין בעבודה. אבל מישהו הצליח. סוג של.

Widget RPG הוא משחק שמנסה לעשות את כל הדברים החשובים שיש במשחק תפקידים, אבל בלי שתצטרך לעשות יותר מלגעת בכפתור אחד. שאפילו לא נמצא במשחק. כי הוא נמצא בווידג’ט, יעני כפתור כזה שאתם יכולים לתקוע איפה שבא לכם על אחד מהמסכים של הנייד. תראו בתמונה הראשונה למעלה. לייד האייקון של המשחק. הכפתור עם הציור של טביעת אצבע? זה.

הרעיון הוא שאתם מקליקים על הכפתור הזה כל הזמן. בתמורה, הגיבור האמיץ של המשחק משרך את רגליו לבד ברחבי עולם המשחק ועושה דברים. ככל שאתם מקליקים יותר כך הוא עושה יותר. ואז אתם פותחים את המשחק ומתעדכנים בכל מה שהוא עשה בלעדיכם.

כדי לעשות את זה יש לכם מספר מסכים. הראשון הוא גליון הדמות. כאן תוכלו להתרשם מאיך שהגיבור שלכם נראה כרגע, ומכל הדברים המגניבים שהוא אסף בדרך. תוכלו לצייד אותו, למחזר או לזהם את הסביבה עם מה שאתם לא צריכים, להעביר דברים לאכסון בענן ואפילו לשלוח מתנות לחברים (אמיתיים, בהנחה שגם הם משחקים בזה). אם יש לכם מזל, אולי אפילו יעבור בסביבה סוחר ותוכלו למכור לו דברים שאתם לא צריכים, תמורת מטבעות bidcoins. שנון! החפצים האלה יכולים להיות כל דבר בעצם, מחרב דמיונית, עבור בצמיד כושר ועד הנחש של סנייק כחיית מחמד. הרבה שנינות. כאן גם אפשר להקצות את דרגות הנסיון של גיבורנו לבריאות, ההתקפה, ההגנה והמזל שלו, אבל זה לא ממש משנה.

חיות מחמד, אגב, אפשר גם לאמן כדי לחזק את התכונות שלהם. זה משחקון די מפגר, אבל לפחות הוא בא עם מנגינת רקע מפגרת לא פחות.

המסך הבא הוא המפה, או guugle maps (שנון?) בה תוכלו לראות את כל חבלי הארץ ולבחור מי מהם יהיה היעד הבא של הגיבור. כשתקליקו אחר כך שוב ושוב על הווידג’ט הוא יתקדם בנחישות לשם. או ימשיך להסתובב איפה שהוא נמצא אם לא הגדרתם יעד חדש. שימו לב שלאזורים מסויימים אפשר להגיע רק אם יש לכם חפץ ספציפי. למשל, לממלכת Bizzaria, ביתה של עיר ההימורים והאלכוהול Vas Legas (שנון, אמרנו?) אפשר להגיע רק אם יש באמתחתכם אלכוהול.

עוד מסך חשוב הוא ה-famebook של גיבורנו, בו הוא מתעד באובססיביות את כל הדמויות שהוא פגש והתיידד עימן (מצבי הנינג’ה ועד אלוויס), את המפלצות שהוא הביס ואת כל הדברים המעניינים שהוא קיבל או מצא לאורך הדרך. שזה תכל’ס הדרך היחידה לדעת מה בכלל הברנש הזה עושה בזמן שאתם מקליקים ומקליקים. ואני חייב להגיד- מהפוסטים שלו הבחור לא ממש מבריק.

המסך האחרון הוא ה-mikipedia, האנציקלופדיה של כל החפצים שמצאנו (ו/או איבדנו) לאורך הדרך, עם תיאור (שנון, כמובן) של כל אחד. במסך הזה אפשר גם לקנות עם ה-bidcoins שלנו חפצים שחסר לנו, ואפילו לבקש אותם מחברים.

ואפשר גם לקחת קווסטים, שזה סוג של משימות ארוכות טווח כמו לצבור סכום אינסופי של bidcoins או לרצוח מספר אינסופי של אויבים עם שואב אבק.

כל העסק מוצג בסגנון פיקסל ארט אופנתי, שמצליח בפשטותו להעביר את הפרטים של כל אחד מעשרות הדברים שיש במשחק הזה. והדברים הם כמובן עיקר המשחק. כל חפץ שמוצאים, כמו כל מקום, דמות או מפלצת שפוגשים, באים עם תיאור קצר שמסביר מה הם. ומה שהם זה לרוב רפרנס למשהו בתרבות הפופולרית. מגוגל גלאס ועד זומבים, מסנייק ועד פוקימון כמעט כל דבר שהיה פופולרי בכמה עשורים האחרונים יופיע כאן איכשהו.

שזה אומר שיש כאן המון, המון דברים. ויוצר המשחק מתכנן להמשיך להוסיף אותם. אם אתם משלימנים אובססיביים, מסוג האנשים שלא יכולים להניח למשחק עד שאספתם בו כל דבר שאפשר לאסוף, ובכן, תתכוננו להתמכרות חדשה.

האם זה שווה את הזמן שלכם? ובכן, זה לא ה-Witcher הבא, אבל זה בחינם. אם כל מה שאתם רוצים ממשחק זה משהו ללחוץ עליו עם האצבע, כאן יש מישהו שעושה עם הלחיצות שלכם משהו מעניין. לפחות ליום-יומיים.

לגיבור יש פייסבוק. אני לא יודע אם זה טוב או רע.

לגיבור יש פייסבוק. אני לא יודע אם זה טוב או רע.

תגובה אחת ל- ביקורת: Widget RPG

  • אולדסקול  says:

    איזה רעיון ביזארי. אני לא לגמרי מבין מה העניין ללחוץ על כפתור ולהתעדכן אחר כך. באותה מידה ביב אפשר פשוט לוותר על הכפתור ורק לשלוח לך נוטיפיקציה אם הגיבור עשה משהו מעניין.

    ואפילו עבור מסכי מגע, זאת משחקיות קצת מוגבלת הייתי אומר. נו שיהיה, אני מניח ששווה לנסות רק בשביל הפריטים המשעשעים.

השאר תגובה